הצצה נדירה ביותר לקולנוע אלנבי

פורסם: 29 בדצמבר 2012 ב-Uncategorized
תגים: , ,

קטע מראיון עם האדריכל ישראל גודוביץ, לשעבר מהנדס העיר תל אביב, בעיתון "גלובס": "אלנבי זה 144 הבתים הכי יפים בתל אביב, עם ובלי שימור", הוא אומר. "פה הייתה רצועת בתי קולנוע, נכס של העיר, לאורך אלנבי, כמו לאס וגאס. מקולנוע תמר שנבלע בהריסות, מתמיד שבנו עליו בניין, קולנוע אופיר פה מתחתינו שהפך למגרש, אלנבי, מוגרבי וזמיר בכיכר, וקולנוע קסם בכיכר האופרה. אתה מבין איפה היית? ואני לא אומר לשחזר, אבל בואו נעשה משהו ברוח התקופה. הבעיה בקולנוע אלנבי שהוא מבנה אטום, כמו בונקר. זה בניין לשימור, 17 מטרים גובה, בלי להוסיף ובלי לגרוע, ובלי לפתוח חלונות. איזה שימוש תעשה בו? לא מגורים, לא מלון, לא משרד. מסחר וקניון כן, אבל אתה ליד שוק הכרמל וציר מסחרי חזק. מה תעשה? הכול בדולר? כל אלנבי הכול בדולר. וקולנוע לא מסחרי, כי זה 900 מקומות, וגם שמחלקים לארבע אולמות, עובדה שהם נסגרים. מה נותר? להמציא. קראתי שחברת דיסני מקימה מרכזי קניות שבהם נמכרים 500 מותגי החברה, הצעצועים והקלטות. יש חמישה מרכזים כאלה בערים גדולות בעולם, ולמה לא תל אביב ולמה לא קולנוע אלנבי, שעומד כגרוטאה באמצע העיר? נפגשתי עם נציגת דיסני אינטרנשיונל בישראל, החברה שמחזיקה את דיסני-וורלד, לבדוק אם אפשר להקים מרכז דומה בישראל. היא שאלה אם יש לי מקום. אמרתי שכן, בניין של 3,000 מטרים רבועים, על כל קומותיו. יש חללים למכירות, חלל מרכזי יישמר גם לקולנוע לסרטי דיסני, וגם לסרטי תחנת הטלוויזיה שלהם. למרכז דיסני יחיד בארץ אנשים יבואו מקריית שמונה ומאילת. אמרתי לה, תוכלו לשים בבניין גם את המשרדים שלכם. הרעיון נראה לה. אמרה שתעביר את זה להחלטת מועצת המנהלים ותחזור אלי. לא נדנדתי לעירייה ולא לבעלים של אלנבי. הייתי בטוח שהוא יסכים. יש לו משתמש קצה שיבנה וישלם לו טוב על בניין שעלה לו שלושה מיליון דולר, אני מכיר את המספרים, והוא צריך להיות מאושר. עסקת חייו. הלכתי לבעלים מישל אזרואל, שגר בסביון. הוא אמר לי שהבטיחו לו מגדל, שיוכל להרוס ולעשות דירות. בדקתי בעירייה, וכולם הכחישו. אבל הוא לא היה מוכן להקשיב לי. ניסיתי גם באמצעות אנשי עסקים מכרים לקנות ממנו את הקולנוע. הוא לא מוכר, ודבק בגרסה שיבנה למגורים".

***

ביום שישי לקחתי את בני בכורי לסיור בשוק הפשפשים. כשמיצינו, נסענו לנחלת-בנימין. הדוחק היה גדול ולא ממש מצאנו את עצמנו. יצאנו אל רחוב אלנבי ומול עיניי בלטה מפלצת בטון. "אני חושב שזה קולנוע אלנבי המיתולוגי", אמרתי לבני. "שרון רז סיפר לי שהוא כנער צפה שם בסרטים ובהופעות". שרון רז הוא בעל הבלוג "נטוש", המנציח מבנים ישנים ונטושים שפעם היו ה-דבר והיום מדברים עליהם בעיקר כ"מיועדים להריסה". בצער רב סיפר לי שטרם הצליח לצלם בתוך המבנה מאחר והוא סגור ומבוצר.

"אתה חושב שאפשר להיכנס אליו?" איתגר אותי בני.

"בוא נבדוק", גיליתי נחישות. עשינו שלושה סיבובים סביב לקולנוע ולסיכום אמרתי: "לא נראה לי שאפשר להיכנס אליו. אתה רואה – זו מפלצת בטון. כמעט כל הכניסות חסומות כאילו זה בונקר צבאי. הנה, תראה… רק בגובה של שישה מטרים יש חלון עם סורגים".

"ומה זה בשבילך לטפס שישה מטרים", התגרה העולל.

חיש קל טיפסתי על קיר לבנים בן שלושה וחצי מטרים. הגעתי אל גגון רעוע. החלון עדיין היה גבוה, אך לשמחתי הבחנתי במספר ברגים בולטים. אלה שימשו לי כסולם מאולתר. בקושי רב שמתי את סוליות הנעליים עליהם והנה… עוד רגע אני רואה את פנים הקולנוע. שלחתי ידי הימנית אל הסורגים (טעות קשה – אני שמאלי) והתרוממתי. קולנוע אלנבי נגלה אליי: האולם המרכזי. הוא היה ריק ונטוש, ללא כיסא קולנוע אחד. סתם אולם פתוח ורחב. בצד ימין הצלחתי להבחין במה שהיתה פעם הבמה ושרידים של המסך האדומים עדיין נותרו. בצד השמאלי הבחנתי ביציע…

ואז היד החלה להתייעף מלשאת את 68 הק"ג שלי. שלחתי את ידי השמאלית אל הכיס ושלפתי את הטלפון. הצלחתי לצלם, בקושי רב, חמישה פריימים של קולנוע אלנבי בטרם נאלצתי לרדת מהחלון הגבוה.

קבלו הצצה, לא הכי מרשימה מבחינה אומנותית, אבל היי, זה הכי טוב שיכולתי!

האולם המרכזי. כאן התכנסו מדי יום מאות אנשים, על כיסאות עץ, וצפו במסך בסרטים הטובים ביותר.

האולם המרכזי. כאן התכנסו מדי יום מאות אנשים, על כיסאות עץ, וצפו במסך בסרטים הטובים ביותר.

כאן, מתחת לקורת הבטון, ניתן להבחין בבמה ובשריד של המסך האדום.

למעלה שכן היציע הגבוה…

דרך יציאה זו יצאו הצופים בתום הסרט

תמונה טובה יותר של הבמה והמסך

ותמונה טובה יותר של היציע…

מודעות פרסומת
תגובות
  1. יהיה נהדר אם תצליח להשיג תמונות שלו כשהוא היה פעיל ואז לעשות השוואה. חבל שנכסים תרבותיים כאלה נעלמים עם הזמן. אני יודע שבירושלים קולנוע "לב" היה מיועד להריסה וניצל ברגע האחרון. 80 שנה של זכרונות זה לא עניין של מה בכך.

    • מאמין שבעתיד יהיו גולשים שישלחו תמונות מימי הזוהר של אלנבי. על המאבק המופלא של תושבי ירושלים להצלת קולנוע "לב" שמעתי וקראתי. לצערי הרב, לבתי קולנוע ישנים לא היה מזל דומה. עיין ערך הרשימה הראשונה בבלוג – סופו של קולנוע היובל – קולנוע ילדותי – בקרית חיים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s