להציל את כרזות קולנוע הישנות

פורסם: 8 בינואר 2013 ב-Uncategorized

אני חושב שאין דבר יפה יותר על הקיר מאשר כרזת קולנוע ישנה. בעיניי, כרזת קולנוע מספרת סיפור טוב יותר מאשר תמונת-העתק של ציור מאת מיכאלאנג'לו.

אני זוכר את היום בו שכרתי את הדירה הראשונה שלי בשדרות הציונות בחיפה. זה קרה באוגוסט 1993, ימים ספורים לאחר שחרורי מהצבא. עוד לפני שדאגתי לרכוש את הריהוט לסלון (קש מעוספייה, אלא מה) ניגשתי קודם לחנות המסגרות ברחוב החלוץ והצטיידתי בכרזת ענק של הסרט "מנהטן". עשרים שנה אחרי ואותה הכרזה עדיין עוברת איתי מבית לבית.

לפני מספר חודשים ביקרתי בקולנוע נטוש וגיליתי חדרון שבו אוחסנו כרזות הקולנוע לאורך השנים, חלקן בנות יותר משישים שנה. אלא שבעקבות שריפה (ונדליזם?) שפרצה בקולנוע מעט מאוד מהפריטים ניצל וגם מה ששרד – זרנוקי מכבי האש והמים הרבים השלימו את ההרס. מצאתי שם כרזות מופלאות, אך מצבן היה בכי רע: הן היו שרופות בחלקן, מקומטות מהמים וריח של טחב כבד עלה מהן.

התלבטתי מה לעשות: להשאיר או לקחת? לבסוף החלטתי לקחת עמי את מה שנראה היה לי באור הפנסים כאפשרי לשימור, על אף שהענקתי סיכויים נמוכים לפרויקט השיקום. בביתי, על רצפת הסלון, פתחתי את השקיות הרבות והתחלתי במיון ראשוני: זו לחיים וזו למוות. כואב הלב לספר איזה כרזות מצאו דרכן אל הפח, אך את אלו שבכל זאת הצלחתי לפתוח (המים שהתייבשו הדביקו את הכרזות בנקודות הקיפול) צילמתי ואיפסנתי מחדש.

אתמול הפשלתי שרוולים ופתחתי במשימת השיקום של הכרזות. אנסה לתאר לכם את השלבים השונים באמצעות תמונות:

1. החיפושית השובבה, 1968

אחד הסרטים הראשונים שראיתי בקולנוע היה "החיפושית השובבה". זה קרה בקולנוע עממי בנוה שאנן בחיפה. החיפושית ועליה המספר "53" הסעירה אותי. הפעלולים הנפלאים וההומור הנפלא היו עבורי מראה בלתי נשכח. לכן, כשנתקלתי בכרזה זו הצטערתי על מצבה הקשה. לרגע חשבתי לזרוק אותה. איך אפשר לתלות כרזה שרופה בקצוותיה ומקומטת לגמרי, שאלתי את עצמי. בדיעבד, אני ממש לא מצטער שלקחתי אותה.

לפני

החיפושית השובבה - לפני שיקום

החיפושית השובבה – לפני שיקום

השלב הראשון במלאכת השיקום היה ניקיון הכרזה מאבק ומפיח באמצעות מברשת עדינה. השלב השני היה שימוש במכבש חשמלי, מהסוג שמשתמשים בקניונים להדפסים על בדים כמו לוגו של בית ספר או מספרים על גב חולצות ספורט.

מכבש (פרשר)

מכבש (פרשר)

בסבלנות רבה, מגהצים את הכרזה. ראשית הפינות, אחר כך ריבוע אחר ריבוע – עד שמתקבלת התוצאה הבאה:

אחרי הגיהוץ

יאללה, תן גז

2. איך לשגע בחופשה?

דוגמא נוספת היא כרזת הסרט "איך לשגע בחופשה? – חלק 2" – סרט צרפתי בכיכובו של דניאל אוטיי מ-1982. הכרזה נמצאה במצב מזעזע וקיפוליה נדבקו כמעט לגמרי. לאחר מאמצים רבים ובזהירות רבה עלה בידי לפתוח אותה וכך היא נראתה:

איך לשגע בחופשה - לפני

"סליחה גברת, הקמטים של הכרזה מפריעים לי לראות לך את הציצים…"

וכך היא נראתה אחרי:

איך לשגע בחופשה - אחרי

"הו, עכשיו, כשאנחנו נקיים ויפים, רואים את הכל…"

3. טרזן ובת זוגתו, 1934

אתגר לא פשוט היה גם בכרזת הסרט "טרזן ובת זוגתו" בכיכובו של ג'וני וייסמילר. הכרזה, כפי שרואות עיניכם, היתה שרופה בכמה נקודות ומקומטת ביותר:

לפני

טרזן ובת זוגתו - לפני

אוי טרזן, מי שרף לי את השיער?

וזו התוצאה לאחר ניקוי, גיהוץ ומיסגור. עם מסגרת שחורה שתי הנקודות השרופות כמעט שאינן פוגמות ביופייה של הכרזה:

טרזן ובת זוגתו - אחרי

"ומי לעזאזל מסנוור לי את הכתף? צ'יטה, זה אתה?"

4. דון ז'ואן, 1974

דוגמא נוספת: "דון ז'ואן" סרט צרפתי משנת 1974 בכיכובה של בריג'יט בארדו.

לפני

דון ז'ואן - לפני

דון ז'ואן – לפני

אחרי

דון ז'ואן - אחרי

מי היה מאמין שבארדו תזדקק יום אחד לגיהוץ?

6. מארש הניצחון

אחת מהכרזות במצב הקשה ביותר היתה "מארש הניצחון".

לפני

מארש הניצחון - לפני

ניצחון מקומט ביותר

וזו התוצאה לאחר הניקוי והגיהוץ:

מארש הניצחון - אחרי

באמת ניצחון

7. בארץ הקניבלים

וכרזה אחרונה: בארץ הקניבלים, סרט איטלקי משנת 1977:

לפני

בארץ הקניבלים - לפני

אפילו את הנייר הזה אי אפשר לאכול

אחרי

בארץ הקניבלים - אחרי

כרזת הסרט לאחר מיסגור

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s